הפחתת נתרן בהתססת ירקות: מה המחקר באמת אומר

רוצים להתסיס ירקות עם פחות נתרן בלי לפגוע בבטיחות ובמרקם? במאמר נדבר על כמה מלח באמת צריך ואילו תחליפי מלח עובדים
צנצנת התססה עם כרוב מרוסק ונשם מעל המכסה, לצד כרוב, מלח ופלפל שחור

אחת השאלות שנשאלת לא מעט היא: אפשר להתסיס עם פחות מלח? התשובה הקצרה היא כן. במאמר הזה נדבר על החשיבות של מלח, למה הוא חשוב ואיך אפשר לעשות התססות דלות נתרן.

כמה מלח באמת צריך, ואיך מחשבים את זה

הטווח המקובל להתססת ירקות הוא בסביבות 1.5% עד 2.5% מלח מהמסה הכוללת, כלומר ירקות ונוזלים, וזהו גם הטווח שנותן את התוצאות העקביות ביותר מבחינת פריכות וטעם. ניתן להתסיס גם באחוז מלח נמוך יותר, אך לא כדאי בתהליך ההתססה הביתי הרגיל.

סביבה אנאירובית: קריטית עוד יותר כשמורידים מלח

אחד התפקידים שפחות מדברים עליהם של המלח הוא דיכוי מיקרואורגניזמים אירוביים, אותם עובשים ושמרים שאוהבים חמצן ומקלקלים את ההתססה. כמות מלח גבוהה של כ-2% מעניקה סבילות מסוימת לחשיפה לאוויר, כך שגם אם קצת חמצן מגיע למנה, הסביבה המלוחה בולמת את אותם אורגניזמים. כשמורידים מלח, מאבדים חלק מההגנה הזו, ולכן יש חשיבות גבוהה עוד יותר לשמור על סביבה נטולת חמצן. בכלי ההתססה שלנו הנשם מפנה גזים בלי להכניס אוויר.

תחליפי מלח: איך מורידים נתרן בלי לוותר על המלח עצמו

הדרך הנחקרת ביותר להפחתת נתרן היא החלפת חלק מהנתרן באשלגן. מלח דל נתרן מבוסס בדיוק על העיקרון הזה, שילוב של נתרן כלורי עם אשלגן כלורי, כך שכל גרם מלח מכניס פחות נתרן לגוף. בישראל אפשר למצוא מלח דל נתרן של חברת מלח הארץ, והוא אופציה נגישה למי שרוצה להפחית נתרן.

במלח זה, שחלק מכמות הנתרן הוחלפה באשלגן כלורי, קיימת מרירות מסוימת, אך החומצה הלקטית שנוצרת בתהליך ההתססה מסייעת לצמצם את תחושת המרירות, וכך היא פחות מורגשת. מבחינת מינון, משתמשים באותו משקל מלח שהייתם משתמשים במלח רגיל. ברוב המלחים הללו כמחצית מהמלח הוא נתרן כלורי והשאר אשלגן כלורי, ולכן כרוב כבוש שהכנתם עם 1.5% מלח דל נתרן ייתן בפועל כרוב כבוש עם כ-0.75% נתרן כלורי בלבד.

מרקם: למה ירקות דלי מלח נוטים להתרכך, ואיך שומרים על פריכות

הפחתת מלח פוגעת במרקם משום שהאנזימים שמפרקים פקטין, אותם אנזימים שאחראים לריכוך רקמת הירק, נשארים פעילים זמן ארוך יותר. מחקר שבדק זאת ישירות בכרוב (Johanningsmeier ואחרים, 2007) מצא שהפריכות עולה עם ריכוז המלח באופן מובהק. המשמעות המעשית היא שכשמורידים מלח כדאי להתכונן לכך שהתוצאה עשויה לצאת מעט רכה יותר, ולפצות על כך בכמה דרכים פשוטות.

ראשית, כדאי להתחיל מחומר גלם טרי וקשיח ככל האפשר, שכן ירק במרקם טוב מלכתחילה שומר על עצמו טוב יותר. שנית, כדאי להתסיס בטמפרטורה נמוכה יחסית, בסביבות 15-18 מעלות, שמאטה את פעילות האנזימים המרככים. ומעניין לציין נקודה שמפתיעה רבים: במחקר אחד, תערובת מינרלים דלת נתרן עם אשלגן ומגנזיום, בריכוז של 0.5%, שמרה על מרקם טוב יותר ממלח רגיל ב-1.2% (Viander ואחרים, 2003). זו תערובת תעשייתית שלא נמכרת לצרכן, ולכן אי אפשר להניח שמלח דל נתרן רגיל יתנהג באותו אופן.

המלח והכליות: תזכורת חשובה

החלפת נתרן באשלגן היא בדרך כלל דבר טוב מבחינת לחץ דם ובריאות הלב, אך למי שסובל ממחלת כליות כרונית היא עלולה להיות מסוכנת, משום שהגוף אינו מסלק אשלגן עודף ביעילות. מודל תזונתי שבדק לחם הראה שהחלפת נתרן באשלגן יכולה להביא כשליש מחולי הכליות הכרוניים אל מעבר לסף האשלגן הבטוח. לכן, מי שמפחית נתרן בגלל לחץ דם יכול להשתמש בתחליף אשלגן בבטחה, ואילו מי שסובל ממחלת כליות עדיף שיישאר עם מלח רגיל בכמות מופחתת בלבד, בלי תחליפי אשלגן, ויתייעץ עם הרופא המטפל.

מקורות

  • Johanningsmeier, S. D., McFeeters, R. F., Fleming, H. P., & Thompson, R. L. (2007). Effects of Leuconostoc mesenteroides starter culture on fermentation of cabbage with reduced salt concentrations. Journal of Food Science, 72(5), M166-M172. https://doi.org/10.1111/j.1750-3841.2007.00372.x
  • Viander, B., Mäki, M., & Palva, A. (2003). Impact of low salt concentration, salt quality on natural large-scale sauerkraut fermentation. Food Microbiology, 20(4), 391-395. https://doi.org/10.1016/S0740-0020(02)00150-8

אהבתם את המאמר? אל תפספסו את הבא

הצטרפו לניוזלטר של האקדמיה למזונות מותססים - טיפים, מתכונים ומאמרים חדשים ישר למייל

ניוזלטר – הרשמה מסוף מאמר

בלי ספאם. אפשר להסיר את ההרשמה בכל רגע.

מאמרים נוספים שיעניינו אותך